מעצב שמלות הכלה דרור גבע: "אני עוד אלביש את ג'ניפר לופז"

עודכן: 21 בפבר׳ 2020

דרור גבע, מעצב שמלות כלה ואומן בנשמתו, עם יותר מ -13 שנות ניסיון, מגדיר עידן חדש של אופנה עילית באמצעות עיצוביו המיוחדים, בתשומת הלב לפרטים הקטנים והיכולת לשמר מראה קלאסי בנגיעות מודרניות המחמיא לגוף הנשי. דווקא כשכולם עושים את אותו דבר, הוא מקפיד לעשות דברים שונים. תפסתי אותו לשיחה על ברביות, שירי מימון, ג'ניפר לופז ומי לא?

יום ראשון מוקדם בבוקר, דרום תל אביב, בדיוק באמצע הטירוף של קולקציה חדשה, נפגשתי לשיחה צפופה עם דרור גבע, מעצב שמלות כלה בן 36 שלמרות שהספיק להלביש כבר כמה ידועניות, לגמרי מכוון גבוה וחולם להלביש את ג'ניפר לופז. "זה עוד יקרה", הוא מבטיח.

"הכל התחיל כשהייתי בן 4", הוא מספר. ילד משועמם, אחרי ניתוח פקקים באוזנים, קיבל מאמא שלו פיסות בדים עם ציורים של בתים עליהם, וכך הוא מצא את עצמו רוקם אותם. משם הדרך היתה קצרה לתפירת בגדים לברביות, ותחפושות פורים לו ולחברים.

בגיל 15 התפתחה אצלו אובססיה למחוכים. "זה היה נראה לי מאוד מורכב. לקחתי מחוכים מוכנים והייתי מפרק אותם כדי להבין איך עושים את זה. ואז הייתי פשוט חוזר על הגזרות". כמה שנים לאחר מכן, הוא כבר עיצב ותפר את שמלת הכלה הראשונה שלו לחברה שהייתה איתו בצבא.

"באמצע השירות הצבאי כבר היה לי ברור שזה מה שאני הכי אוהב ורוצה לעשות. התחלתי לימודי תדמיתנות בשנקר ובמקביל עשיתי התמחות אצל כמה מעצבים. בשנת 2011 פתחתי את הסטודיו שלי ומאז אני כאן. מעצב בעיקר שמלות ערב וכלה.

במקביל אני מלווה כמה פרוייקטים בטלוויזיה בארץ ובחו"ל ומעצב באופן אישי עבור מפורסמות כמו שירי מיימון ואחרות".

עבור מי אתה מעצב? מי הלקוחה שלך?

"בעידן שכל כך חשוב להתבלט כי כולם מעתיקים אחד מהשני, חשוב לי לנסות דברים אחרים, אני רוצה שהכלות שלי יראו כאילו הן צועדות על השטיח האדום של טקס האוסקר, שירגישו הכי מיוחדות ונוצצות. אני מעצב לכל מידה, אין לזה משמעות בעיני, הכי חשוב זה פרופרציות ואת זה ניתן לייצר.

חשוב לי להדגיש אצל כל כלה שלי את נקודות החוזקה שלה ולטשטש את הנקודות החלשות יותר. גזרות נכונות וטקסטורות מיוחדות בבד יכולות לעשות פלאים וזאת בדיוק המומחיות שלי".

מהן ההשראות שלך לעיצוב קולקציה?

"אני יוצר קולקציה פעם בשנה. עובד עליה לפחות ארבעה חודשים מראש. אני נוסע הרבה באירופה ושואב כל הזמן השראות ממה שאני רואה סביבי, פיסול, ארכיטקטורה. חזרתי לא מזמן מאתונה והתאהבתי בגדרות, החלונות, הגיאומטריה המיוחדת. בביקור האחרון שלי בטורקיה משך את תשומת ליבי אריח שהיה מאוד מיוחד. צילמתי אותו ועכשיו אני עובד עליו במחשב. בסוף זה יהפוך לרקמה על אחת השמלות שלי.

אני לא עובד עם לוחות השראה. אני כמו ילד, מצייר סקיצות ומעביר לייצור. כשזה מגיע חזרה לסטודיו אני מתחיל לשחק עם זה על בובת הדיגום. זה השלב הכי כיפי".

בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמה בענף הכלות. נבחרת מכובדת של מעצבים ישראלים כבר הגיעו להציג בשבוע האופנה בניו-יורק אתה חושב ורוצה להתפתח גם בחו"ל?

"היתרון שלנו כמעצבים ישראלים הוא שאנחנו חושבים קצת אחרת ולא מפחדים להעז. הסגנון שלנו הוא מאוד סקסי. בניגוד לתפיסה הרווחת שכלה אמורה להיות קלאסית ביום חתונתה.

אני מאוד אוהב ורוצה להמשיך ליצור שמלות מאוד מיוחדות, בכמויות מוגבלות ולא בייצור המוני אבל כן להציג בכל העולם. כרגע יש לי שואורום מצליח בהונג קונג. אני לא שואף להיות מגה ברנד אבל בהחלט הייתי שמח שיהיה שואורום שלי בכל בירות האופנה: פריז, לונדון, ניו יורק".

נקודת השיא שלך עד היום?

"היו הרבה נקודות שאני יכול לקרוא להם נקודות שיא, חלקן בארץ וחלקן בחו"ל. אבל אני חושב שמה שמבחינתי הכי מרגש אותי זה להגיע כל יום לסטודיו שהוא לגמרי שלי, האימפריה שבניתי לגמרי בעצמי. לפעמים אני לא מאמין שהגעתי לאן שהגעתי. כל פעם כשאני מסיים את הצילומים של הקולקציה אני מתרגש מחדש. קשה לי להבין שאני זה בעצם המותג.

אני נתקל בלקוחות שאומרות שהן מצאו את השמלה שלי בפינטרסט וחיפשו אותי כמעט שלוש שנים, או לקוחה מניו זילנד ש"קפצה" לביקור של 24 שעות ובחרה בשמלה שלי ליום כלולותיה. זה מדהים".

ונקודות משבר?

"יש רגעי משבר. זה בעיקר קורה כשדברים לא קורים כמו שהייתי רוצה. קשה לי להבין שלא הכל בשליטתי. העבודה שלי תלויה בהרבה ספקים חיצוניים וזה נורא מסתכל כשאני לא מצליח להביא את הכי טוב שלי. מצד שני, אם הכל היה הולך חלק היה נורא משעמם, לא?"

מה דעתך על הטרנדים בעולם שמלות הכלה? עד כמה אתה מושפע מהם?

"אני שונא טרנדים. טרנד מצביע על חולשה. בטח ובטח בענף שלנו. מי שמעצב לפי טרנדים בעצם בעיני אין לו ממש אופי, אין לו אמירה. דווקא כשכולם עושים את אותו דבר, אני מקפיד לעשות דברים שונים. תהיה לי תמיד בקולקציה שמלה אחת שמדברת בשפת הטרנד אבל כל השאר יהיו אחרות. הכלות שלי יודעות שאני לא כמו כולם".

החלום שלו הוא לעצב עבור ריטה אורה. לשם הוא מכוון כרגע. הוא מבטיח גם להלביש את ג'ניפר לופז.

ואת מי לא היית מלביש בשום אופן?

"אני לא רוצה לנקוב בשמות אבל אני חושב שזה לא נכון לערבב אופנה ופוליטיקה. אופנה זו אומנות ולכן אין מקום לויכוח פוליטי על זירת האומנות. כן זה מקום שאני משתדל להישמר ממנו".

עם מה מתמודד מעצב אופנה ישראלי היום?

"מצד אחד אנחנו בעידן נורא דיגיטלי, וזה הופך את העולם לחסר גבולות. כל יום אני מקבל פניות מבלוגריות או סטייליסטיות בחו"ל שרוצות את הדגמים שלי להפקות כאלו או אחרות. אנשים מגיעים אלי ממקומות מפתיעים.

מצד שני התחרות בארץ מאוד קשה ולא תמיד הוגנת. אין גבולות לחוצפה הישראלית ואני כל פעם מופתע מחדש לראות אחרים מעתיקים אותי. זה מאוד קשה לי. אבל זה הוביל אותי לייצר בדים משלי ולהיות עוד יותר מיוחד.

מעבר לזה, חבל שלמרות שמדינת ישראל מתפארת בהיותה מעצמת כלות עולמית, מעצבים חדשים בתחילת דרכם אינם מקבלים שום עזרה או תמיכה ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. אם אין לך בסיס כלכלי עצמאי, יהיה לך מאוד קשה לשרוד עד כמעט בלתי אפשרי. לא מדובר רק בכסף, הייתי רוצה לראות יותר מעצבים צעירים בשבוע האופנה שלנו. כרגע אם אתה לא מחובר לאנשים הנכונים כנראה שלא תגיע לשם".

הטיפ שלך למעצבים מתחילים?

מאוד חשוב לפתח בתעשייה הזו עור של פיל, אין לך זמן לרעשי רקע. צריך להתמקד בעצמך וביצירה.

ולסיום, מהי רשימת החלומות שלך ?